אני רק בן 7 ובזכותכם ניצחתי את הסרטן
שיתוף קטן יכול הוביל לשינוי גדול
קוראים לי איתי גז, ואני בן 7. והחלמתי ממחלת הסרטן בזכות העזרה והתמיכה שלכם.
אולי אתם זוכרים אותי ואולי לא. אבל לפני כמה חודשים הייתי עדיין חולה נורא. הייתי מאושפז בבית החולים וסבלתי מהטיפולים.
לא יכולתי לאכול. הייתי מקיא כל דבר. הייתי כל כך חלש. ופחדתי על החיים שלי.
ההורים שלי היו שבורים, לראות אותי במצב כזה בלי שיש להם איך לעזור לי, אני זוכר איך אמא שלי היתה יושבת לידי, מלטפת אותי והדמעות היו יורדות לה. ובתוך כל הכאב שלי אני שומע איך אמא ואבא מדברים שאין להם כסף להסיע אותי לטיפול בבית החולים
אני אפילו זוכר שפעם היינו בדרך לבית חולים לטיפולים והגיעו אנשים ולקחו לאבא שלי את הרכב.
אבא אמר לי שבגלל שיש לנו הרבה חובות עיקלו לנו את האוטו. אני רק רציתי לסיים עם הטיפולים ולהיות בריא, לחזור הביתה. לחזור להיות ילד רגיל כמו כולם. רק רציתי שיהיה לי קצת כוח בשרירים, לשחק עם החברים שלי. להיות מסוגל לרוץ שוב.
תמיד חלמתי להגיע לגיל 13 ולחגוג בר מצווה כמו הדודים שלי.
פנינו אליכם לעזרה ואתם פתחתם את הלב שלכם ותמכתם בנו בצורה שלא דמיינו שאפשרית בכלל
ביום שהקמפיין גיוס שלנו הגיע ליעד, ההורים שלי פשוט ישבו ובכו והפעם היה להם בכי אחר. הפעם משמחה והרגשתי את זה לפי החיבוק והחיוך שהם נתנו ולא אשכח לעולם.
ההרגשה הזו שנתתם לנו, שאנחנו לא לבד בעולם בתוך כל זה, היא משהו שבחיים לא אשכח. ואתם נתתם לנו את הסיכוי להילחם. היה לי כל כך קשה להיות חולה. אבל לרגע לא הפסקתי להאמין שאני אנצח ושאתם תעזרו לי
אני כאן היום. יושב בבית שלי ליד השולחן. לומד בזום או בכיתה, מה שאפשר בגלל הקורונה. משחק עם חברים כשאפשר. רץ בחוץ כל פעם שבא לי. ואני לא שוכח שעזרתם לי ולהורים שלי בזמנים כשכבר לא היה לנו יותר איך להילחם לבד. רציתי להגיד לכם תודה שבזכותכם אני אחרי המחלה. שאני לא מדמיין מה היה קורה אם לא הייתם עוזרים לי.
אבל יש עוד ילדים כמוני, והם נלחמים עכשיו על החיים שלהם והם לא יודעים אם הם יצליחו לצאת מזה. אני עברתי את מה שהם עוברים עכשיו והחלום שלי זה היה לעזור להם כשאבריא ואני פונה לכל מי שעזר לי. הילדים האלה זקוקים לעזרה. ממש כמו שאני הייתי זקוק. אנחנו רק ילדים. וילד לא יכול להילחם לבדו, תוך כדי שהוא רואה איך אבא ואמא נלחמים להגיע לטיפולים במצב כמו שלנו.
הלוואי שתעזרו להם כמו שעזרתם לי. הלוואי שגם הם יוכלו לחזור לבית שלהם בריאים ושמחים. ושההורים שלהם לא ידאגו איך לטפל בהם ולקנות אוכל לבית וכסף לדלק ולתרופות. בבקשה אל תעזבו אותם
אני אוהב אתכם. איתי