נותנים יד לניקול

היי, אני ניקול.

אני בת 14, ויש לי סרטן שמאיים על החיים שלי מסוג רבדיוסרקומה.

אני חוששת מה יגידו עליי, שאני ככה מבקשת מאנשים שיעזרו לי, ובכל זאת אין לי ברירה ואני פונה אליכם עם דמעות.

אני מאוד מקווה שכל מי שקורא את זה יבין שזה לא עוד סיפור. זה החיים שלי. 💔

מעולם לא ידעתי מה זה סרטן. לא ידעתי כמה טיפולי הכימותרפיה יכולים לכאוב, כמה קשה יהיה לי להיפרד מהשיער, ואיך הבדידות שורפת מבפנים כשרואים את כולם ממשיכים בחיים כשרק אני שוכבת בבית החולים, מנותקת מכל מי שאני מכירה ואוהבת. וכואב לי שאני כותבת את זה, אבל כן, אני מתביישת מאוד בקרחת שלי. 😥

חברות שלי עכשיו בכיתה, משחקות וצוחקות, ואני – נלחמת על החיים שלי. לפעמים אני רוצה לצעוק בקול. לספר לעולם כמה כואב לי וכמה אני כבר רוצה לחזור הביתה ולשכוח מהסיוט הנוראי הזה.

אבל אז אני מסתכלת במראה ואומרת לעצמי: "ניקול, את חולה. חולה מאוד. יש לך גידולים בכל מיני מקומות בגוף, וזה יכול להרוג אותך."

ואז אני מתחילה לבכות.

כי אני נזכרת בילדים שהכרתי במחלקה, ונעלמו פתאום. ואני יודעת שזה יכול לקרות גם לי.

המשפחה שלי והרופאים מסביב מנסים להסתיר ממני, אבל אני כבר מבינה לבד מה קורה, ואני מפחדת פחד איום.😰

הסיכוי היחיד שלי להחלים מהסרטן כרוך בטיפול ניסיוני והוא לא בסל התרופות. זה טיפול מורכב שעולה הרבה מאוד כסף. אני יודעת שהמשפחה שלי לא תוכל לממן לי את הטיפול הזה. אף אדם נורמלי לא מסוגל לשלם סכומים כאלו בכוחות עצמו.

אני מתביישת נורא לפנות לאנשים שאני לא מכירה ולבקש מהם כסף, אבל אני יותר מפחדת למות.💔

אז אני מבקשת מכם שתנסו לחשוב מה אני עוברת ואל תשאירו אותי לבד,

בבקשה תעזרו לי לקבל את הטיפול הזה שאני חייבת כבר דחוף!🙏

זה החיים שלי, בבקשה, אל תתעלמו ממני! כל תרומה תעזור. תתפללו עליי, כי ממש קשה לי.