מצילים את יולי הקטנה
ביום שהרופא אמר לי: "יש לבת שלך סרטן" החיים שלנו התהפכו. איך אפשר להכיל את זה שלילדה קטנה כל כך יש גידול אלים כזה?
כשיולי שלנו היתה בת 11 חודשים היא אובחנה בסרטן.
זה בלתי נתפס. רק לפני רגע היא עדיין הייתה איתנו, מפזרת סביבה חיוכים מתוקים, וכבר היא שוכבת חיוורת על מיטת בית החולים מוקפת במכשירים.
יולי היא החיים שלי, אין סיכוי שאני אתן לה ללכת. אני לא יכולה לראות אותה עם כל הצינורות מסביב.
כשחזר הסרטן בפעם השלישית, הרגשתי שהעולם קורס עלי, שאני נופלת, אני מסתכלת על בעלי ועייפה מכאב.
אבל כשיולי הקטנה קראה לי "אמא, בואי!" בקול הדקיק שלה, ניגבתי עיניים וחזרתי להילחם.
כמעט שלוש שנים של מאבק, וכל החיים שלנו התהפכו.
יולי רוצה כל כך ללכת לגן. היא לא הספיקה בכלל ללבוש את התיק החדש שקנינו ביחד. אבל במקום זה היא עוברת טיפולים נוראיים שגורמים לי לבכות ביחד איתה.
עכשיו הסרטן התיישב לילדה היפה שלי על עמוד השדרה, מסביב למוח. לרופאים בארץ כבר אין יותר מה להציע לנו ואני רועדת מהמחשבה מה יכול לקרות ליולי😰
הסיכוי היחיד שלנו נמצא בארה"ב, אצל פרופסור שפיתח שיטה חדשנית ביולוגית למלחמה בסרטן מסוג נוירובלסטומה כמו זה שיש לילדה שלנו.
העלויות בלתי נתפסות, הטיסה, השהייה, המחשבה על תהליך הטיפולים וכל מה שמסביב.
אני כל כך מתביישת לבקש אבל אין לנו ברירה. איזה אמא ואבא לא יעשו הכל להציל את הבת שלהם?
אף פעם לא ביקשנו מאנשים עזרה ואני ממש מתביישת ככה לפנות לאנשים שאני לא מכירה ולבקש מהם כסף. אבל תגידו אתם, לא הייתם עושים את זה בשביל הילדה שלכם?
יולי שלי תחיה. היא חייבת לחיות. כל יום שעובר המחלה מתפשטת. בבקשה תעזרו לנו להטיס אותה לפני שיהיה מאוחר, זה הסיכוי האחרון שלה🙏
